גמרא
פירוש
הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְאֵם אִמָּהּ וּבְאֵם אָבִיהָ וּבְבִתָּהּ וּבְבַת בִּתָּהּ וּבְבַת בְּנָהּ וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּימֶת וְהָאַחִין מוּתָּרִין.
וְהִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו וּבַאֲבִי אָבִיו וּבִבְנוֹ וּבְבֶן בְּנוֹ בְּאָחִיו וּבְבֶן אָחִיו.
אמוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ בוְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מתניתין החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובתי׳ והיא אסור בקרוביו הוא אסור באמה ואם אמה ובאם אבי׳ בבתה ובת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחים מותרים והאי אסורה באביו ובאבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו. ומותר אדם בקרובות צרות חליצתו ואסור בצרת קרובות חלוצתו, פי הוא אסור בקרובתי׳ כאלו הוא אשתו וכל קרוביו האסורות מחמת אשה גמורה אסורות מדרבנן בחליצה: הוא אסור באמה כו׳ כל הנך עריות דאורייתא נינהו באשתו וגזרינהו רבנן בחליצתו.
בזמן שהיא שהיא קיימת. אאחות בלחוד קאי ולא אשאר עריות. והיא אסורה באביו משום כלתו ואבי אביו משום כלת בנו ואע״ג דבאשתו גמורה אינה אסורה לאבי אביו אלא מד״ס דהא כלת בנו משניות דרבנן נינהו אפ״ה גזרו נמי הא בחלוצה.
ובבנו משום אב ובבן בנו משום אבי אביו שהוא נמי מן השניות ובאחיו משום אשת אחיו בבן אחיו משום אשת אחי אחיו: ומותר אדם וכו׳ ולא אסרו צרה בחליצה ואסור בקרובת צרה וכו׳ פי׳ שנפלה לפניו במקום מצוה אבל שלא ב״מ שריא דהא אפי׳ צרת ערוה גופה שלא ב״מ שריא וה״מ שלא במקום מצוה כגון שחלץ לאה אשת ראובן ורחל אחותה נשואה לשמעון אחיו ולו אשה אחת ומת שמעון לרחל א״י ליבם שהיא אחות חלוצה וגם לא לצרתה שהיא צרת קרובות חלוצתו. אי קשיא מה צורך הקרובים למנות והלא ידועים הם מן המקרא וכמו שבקדושין לא שונה רק הוא אוסר בקרובתי׳ והיא אסורה בקרוביו ואינו מונה אותן גם הכא לא הו״ל למנות. תשובה אי הוה פשטינן דלא גזרו שניות בחליצה הוא מ״ה מנאן לומר לך דוקא באלו שהן מדאורייתא אסורים אבל לא על שניות אבל השתא דפשטינן בהלכתי׳ דגזרי שניות בחליצה, י״ל מ״ה מנאן משום סיפא דתני באביו ובאי אביו ובבנו ובבן בנו ובאחיו ובבן אחיו שהן שניות והאי דלא תנא בריש אבדידה משום דתני והאחרים מותרים דלא לישתמע מותרים לשניות אבל לעריות לא כדאמרי׳ בגמ׳: איבעי׳ להו גזרו שניות בחליצה אי לא גזרו בערוה דאורייתא גזרו בה רבנן בחליצה דרבנן לא גזרו בה רבנן א״ד ל״ש ואסיק גזרו שניות בחליצה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בזמן שהיא שהיא קיימת. אאחות בלחוד קאי ולא אשאר עריות. והיא אסורה באביו משום כלתו ואבי אביו משום כלת בנו ואע״ג דבאשתו גמורה אינה אסורה לאבי אביו אלא מד״ס דהא כלת בנו משניות דרבנן נינהו אפ״ה גזרו נמי הא בחלוצה.
ובבנו משום אב ובבן בנו משום אבי אביו שהוא נמי מן השניות ובאחיו משום אשת אחיו בבן אחיו משום אשת אחי אחיו: ומותר אדם וכו׳ ולא אסרו צרה בחליצה ואסור בקרובת צרה וכו׳ פי׳ שנפלה לפניו במקום מצוה אבל שלא ב״מ שריא דהא אפי׳ צרת ערוה גופה שלא ב״מ שריא וה״מ שלא במקום מצוה כגון שחלץ לאה אשת ראובן ורחל אחותה נשואה לשמעון אחיו ולו אשה אחת ומת שמעון לרחל א״י ליבם שהיא אחות חלוצה וגם לא לצרתה שהיא צרת קרובות חלוצתו. אי קשיא מה צורך הקרובים למנות והלא ידועים הם מן המקרא וכמו שבקדושין לא שונה רק הוא אוסר בקרובתי׳ והיא אסורה בקרוביו ואינו מונה אותן גם הכא לא הו״ל למנות. תשובה אי הוה פשטינן דלא גזרו שניות בחליצה הוא מ״ה מנאן לומר לך דוקא באלו שהן מדאורייתא אסורים אבל לא על שניות אבל השתא דפשטינן בהלכתי׳ דגזרי שניות בחליצה, י״ל מ״ה מנאן משום סיפא דתני באביו ובאי אביו ובבנו ובבן בנו ובאחיו ובבן אחיו שהן שניות והאי דלא תנא בריש אבדידה משום דתני והאחרים מותרים דלא לישתמע מותרים לשניות אבל לעריות לא כדאמרי׳ בגמ׳: איבעי׳ להו גזרו שניות בחליצה אי לא גזרו בערוה דאורייתא גזרו בה רבנן בחליצה דרבנן לא גזרו בה רבנן א״ד ל״ש ואסיק גזרו שניות בחליצה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush